מהות החינוך- מהי?

אחד הקורסים הנלמדים בסמסטר האחרון הוא "מדעי החינוך במאה ה-21" עם פרופ' דוד חן. זהו, בעיניי, אחד הקורסים המסכמים של התואר, משהו כמו קורס "ראיה אסטרטגית של מנהל" שסיכם את התואר הראשון שלמדתי במנהל עסקים.

הנקודה של דוד חן היא שבכל המקצועות בעולם (גם במדעי החברה וכמובן במדעי הטבע) קיימים חוקים ברורים לכולם. לכל המדינות ולכל השפות. כללים ברורים ומקובלים על כולם. הכאוס היחיד שקיים הוא בחינוך. לא ברור מה רוצים מהילד, איך עושים זאת, מי במרכז, למה זה טוב, מי מחליט וכו' וכמובן, הציונים שלפיהם כולנו נמדדים.
האם ניתן לקיים דיסציפלינה כלשהי ללא כללים? כנראה שלא. אז אולי דוד צודק ובמקום הריצה המטורפת ל "איך עושים" נשב ונחשוב קודם מה עושים?

בואו נקבע מערכת חוקים אחידה: מה צריך להיות, כמה ילדים בכיתה, מה הילד צריך לדעת, מי מלמד אותו ואיך, כלומר נקבע שחמש ועוד שתיים שווים לשבע. אבל תמיד שווים לשבע, בכל מדינה ואצל כל מורה, אצל כל מנהל מחוז (כמה מיוחד ונפלא שהמחוז שלו לא יהיה ובכמה הוא יותר טוב ממחוז שכן).

אבל, פראקטית, זה מאוד קשה לעצור ולחשוב. בייחוד שקובעי המדיניות הם לא תמיד... כמובן שהם מצוינים (אל תבינו לא נכון -מחילה), אבל ודאי יש עוד יותר מצוינים. פרופ' חן כותב על זה בצורה יותר חריפה בהרבה " אינכם מבינים בחינוך? אתם יכולים להיות ראשי ועדה" (2011).

שורה תחתונה: מאוד חשוב לבנות בית. לחפש איפה, לדאוג מי הקבלן שיבנה ואיך נרהט, מי השכנים וכו'.
אבל, בואו נשאל תחילה:

מה רוצים דיירי הבית?