אחד הפילוסופים של יוון העתיקה אמר שלכל דבר יש סוף (ואף צדק). והנה, הגענו לסיום לימודי התואר השני.
הבלוג נפתח בתחילת הלימודים ונכתב לכל אורך התקופה ועכשיו הגיע הזמן לתת רפלקציה על הנעשה.
אחת ההגדרות שמצאו חן בעיניי למושג "מטא קוגניציה" (חשיבה על חשיבה) היא של ג'יון פלאבל - "ידע של הפרט אודות תהליכי חשיבה של עצמו ועל תוצרי החשיבה שלו" (ויקיפדיה, 2012). נציב לנוסחה: אז איך עזר הבלוג לידע האישי שלי על תהליכי החשיבה שלי ועל תוצרי החשיבה שלי?
ראש המגמה שלנו ד"ר גילה קורץ נתנה לי באחד מהמפגשים עצה (תודה!). היא אמרה "יש לך יכולת טובה של ביטוי בעל פה, אבל באקדמיה בעיקר כותבים. תתאמן על הכתיבה". אני חייב להודות כאן שהכתיבה עבורי היא יותר קשה. בטוח שזה סובייקטיבי ויש אנשים שיחלקו עליי ויגידו שעבורם הכתיבה היא קלה יותר, אבל אני מדבר כרגע על עצמי. הכתיבה גורמת למחשבות להיות מאורגנות ומסודרות יותר והיא הליך איטי יותר (מטבע הדברים) מאשר דיבור. לכן גם הדרישות הן גבוהות יותר, צורת דברים שנאמרו בעל פה אינה משתווה לזו שבכתב. הכתיבה מפתחת גם סוג של סבלנות, כי בהגדרתה, כאמור, היא דורשת יותר זמן. ואז הבנתי למה עבורי הכתיבה היא קשה יותר: א' - צריך להקפיד יותר על הצורה וב' - אתה צריך לפתח יותר סבלנות.
ובנוסף, הכתיבה הביקורתית קשה גם היא. קורה לא מעט, שגיבוש העמדות שלנו כלפי סוגיות למינהן מתבצע לא כתוצאה של תהליך חשיבה עמוק ומסודר, אלא מזה ששמענו על זה באמצעי התקשורת, מחברים, הורים ואימצנו את זה מבלי להקדיש לזה מחשבה לעומק. הדרישה של הבלוג לכתוב באופן ביקורתי אינה מאפשרת בריחה. זה לא מספיק כבר שקראת את הדוקטורט של מלון על טקסונומיה של משחקי המחשב, אלא חובה עלייך בנוסף "לעלות מדרגה" ולהתייחס לזה באופן ביקורתי ולהעביר את תובנות החוקר דרך הפריזמה של עצמך. האם אתה מסכים איתו? אם כן, מדוע? היכן אתה לא מסכים ומדוע?
ובכן, תשובתי לשאלה האם מתאים הבלוג ללמידה, היא בפרוש כן. הבלוג, כפי שהוגדר לנו, מכריח אותך (כן- כן, זו ההגדרה המדויקת) לחשוב. הבלוג זמין לכתיבה בכל עת (גם בשתיים בלילה) ומכל מקום, הוא חינמי, פשוט ולא מצריך ידע מיוחד במחשבים. הוא מאפשר לשתף את מה שכתבת ולהתעדכן במה שכתבו אחרים. הוא מאפשר (בעולם פיצוץ הידע של חיינו) לתייג את המידע וכן לכתוב אותו בצורה כרונולוגית. יחד עם זאת הוא יכול להיות גם אינטימי ובלחיצת כפתור אתה יכול להופכו לחסום לאחרים- ליומן פרטי שהוא רק שלך.
מהם חסרונות הבלוג? הוא לא מתאים, לדעתי, לתלמידים צעירים (עד כיתה ז', בערך). יהיה להם קשה מאוד לכתוב בלוג, לפני שיגיעו לשלב האחרון של פיאז'ה. כמו כן, קיימת אפשרות (אבל זה לא רק בבלוג) לפגוע ברגשותיו של כותב הבלוג ע"י כתיבת פידבק לא מנומס ופוגע, גם אם לא הייתה לכך כוונה.
אך כאמור, יתרונותיו של היומן האלקטרוני הנקרא בלוג עולים בעיניי בהרבה על חסרונותיו. לי אישית, כפי שפירטתי לפני כן, הוא סייע המון!
הבלוג נפתח בתחילת הלימודים ונכתב לכל אורך התקופה ועכשיו הגיע הזמן לתת רפלקציה על הנעשה.
אחת ההגדרות שמצאו חן בעיניי למושג "מטא קוגניציה" (חשיבה על חשיבה) היא של ג'יון פלאבל - "ידע של הפרט אודות תהליכי חשיבה של עצמו ועל תוצרי החשיבה שלו" (ויקיפדיה, 2012). נציב לנוסחה: אז איך עזר הבלוג לידע האישי שלי על תהליכי החשיבה שלי ועל תוצרי החשיבה שלי?
ראש המגמה שלנו ד"ר גילה קורץ נתנה לי באחד מהמפגשים עצה (תודה!). היא אמרה "יש לך יכולת טובה של ביטוי בעל פה, אבל באקדמיה בעיקר כותבים. תתאמן על הכתיבה". אני חייב להודות כאן שהכתיבה עבורי היא יותר קשה. בטוח שזה סובייקטיבי ויש אנשים שיחלקו עליי ויגידו שעבורם הכתיבה היא קלה יותר, אבל אני מדבר כרגע על עצמי. הכתיבה גורמת למחשבות להיות מאורגנות ומסודרות יותר והיא הליך איטי יותר (מטבע הדברים) מאשר דיבור. לכן גם הדרישות הן גבוהות יותר, צורת דברים שנאמרו בעל פה אינה משתווה לזו שבכתב. הכתיבה מפתחת גם סוג של סבלנות, כי בהגדרתה, כאמור, היא דורשת יותר זמן. ואז הבנתי למה עבורי הכתיבה היא קשה יותר: א' - צריך להקפיד יותר על הצורה וב' - אתה צריך לפתח יותר סבלנות.
ובנוסף, הכתיבה הביקורתית קשה גם היא. קורה לא מעט, שגיבוש העמדות שלנו כלפי סוגיות למינהן מתבצע לא כתוצאה של תהליך חשיבה עמוק ומסודר, אלא מזה ששמענו על זה באמצעי התקשורת, מחברים, הורים ואימצנו את זה מבלי להקדיש לזה מחשבה לעומק. הדרישה של הבלוג לכתוב באופן ביקורתי אינה מאפשרת בריחה. זה לא מספיק כבר שקראת את הדוקטורט של מלון על טקסונומיה של משחקי המחשב, אלא חובה עלייך בנוסף "לעלות מדרגה" ולהתייחס לזה באופן ביקורתי ולהעביר את תובנות החוקר דרך הפריזמה של עצמך. האם אתה מסכים איתו? אם כן, מדוע? היכן אתה לא מסכים ומדוע?
ובכן, תשובתי לשאלה האם מתאים הבלוג ללמידה, היא בפרוש כן. הבלוג, כפי שהוגדר לנו, מכריח אותך (כן- כן, זו ההגדרה המדויקת) לחשוב. הבלוג זמין לכתיבה בכל עת (גם בשתיים בלילה) ומכל מקום, הוא חינמי, פשוט ולא מצריך ידע מיוחד במחשבים. הוא מאפשר לשתף את מה שכתבת ולהתעדכן במה שכתבו אחרים. הוא מאפשר (בעולם פיצוץ הידע של חיינו) לתייג את המידע וכן לכתוב אותו בצורה כרונולוגית. יחד עם זאת הוא יכול להיות גם אינטימי ובלחיצת כפתור אתה יכול להופכו לחסום לאחרים- ליומן פרטי שהוא רק שלך.
מהם חסרונות הבלוג? הוא לא מתאים, לדעתי, לתלמידים צעירים (עד כיתה ז', בערך). יהיה להם קשה מאוד לכתוב בלוג, לפני שיגיעו לשלב האחרון של פיאז'ה. כמו כן, קיימת אפשרות (אבל זה לא רק בבלוג) לפגוע ברגשותיו של כותב הבלוג ע"י כתיבת פידבק לא מנומס ופוגע, גם אם לא הייתה לכך כוונה.
אך כאמור, יתרונותיו של היומן האלקטרוני הנקרא בלוג עולים בעיניי בהרבה על חסרונותיו. לי אישית, כפי שפירטתי לפני כן, הוא סייע המון!
