מה רוצים לראות בסוף- מהי דמות הבוגר?

המהפכה המדעית והשינויים בדמות הבוגר במאה ה21 משנים את הפרדיגמה הפדגוגית הקודמת ומתחילה לבנות מבנה מדעי חדש (קּון, 1977). בעידן המודרני אין כמעט צורך לזכור ולשנן - המידע קיים וזמין לכל ברשת ולכן המיומנויות החדשות הנדרשות הן חשיבה מסדר גבוה, חשיבה ביקורתית וחשיבה יצירתית בדגש על מטא קוגניציה   כלומר הפיכת המידע לידע אישי. המידע הוא של כולם, כאשר הידע הוא אישי ואינו ניתן להעברה.  
על המערכת להכין את הדור הצעיר לעולם העבודה העתידני המגדיר את המיומנויות החדשות העוסקות בדרכי חשיבה ולמידה, כאשר חשיבה מסדר גבוה נחשבת עתה כמטרה מוצהרת בתכניות לימודים.


ופה יש "אבל" גדול. אם מקומות העובדה דורשים בוגר חושב, יצירתי וביקורתי, איך יכולה מערכת שבוניה כל כולה על סטנדרטים לייצר בוגרים שכאלו? אם גם ביסודי, גם בחטיבה וגם בתיכון אני בוחן את כולם לפי אותן הבחינות, אז איך אני אקבל בוגרים חושבים? הצלחת המערכת נמדדת בציונים והמורים לא עוסקים בכך שהילדים יבינו- הם עסוקים בזה שהילדים יעברו בבחינות. כלומר, בתמונה שמרה בפרו' עמי וולנסקי להראות לנו בקרוס: מורה האומרת לאיינשטין הילד בכיתה - "אל תתחכם ואל תחלום - תגיד כמה זה 2*2?"


אגב, הקורס של פרופ' וולנסקי - פעם המשרד היה מנחה את המערכת איך לרכב על גמל:

מה שנקרא: לא נגענו...
הצעת לפתרון- דיון עומק אמיתי. לא שליפות מהמותן ולא סוכנן שינוי תורן.  


אי אפשר ללמד שתיים עשרה שנה לשנן ולעבור בחינות ופתאום לרצות שהם יחשבו! זה לא עובד ככה!!!