יום שני, 16 בינואר 2012

חוק חינוך חובה מגיל 3

מה יכול להיות טוב מזה? נראה כמו חלום שהתגשם - כבוד ראש ממשלת ישראל עומד מול המצלמות ומכריז על כך שכבר מהשנה הקרובה כל הילדים מגיל 3 יזכו להתחנך במערכת החינוך בחינם. כמה פלאשים צולמו, כמה קרדיט נלקח וכמה מהדורות חדשות צילמו ודיווחו? מי ספר... אבל ודאי לא מעט.

אבל, אמרנו חשיבה ביקורתית. וזה אומר שלכל מטבע, ולו הנוצץ ביותר יש עוד צד שלא תמיד מראים. אז מהו אותו צד?
למדתי פעם את עיקרון הבסיסי של משוואות מתמטיות שאומר שאם לא משנים משתנה אחד במשוואה (סה"כ התקציב), אבל מגדילים משתנה אחר (הוצאות על החוק חינוך מגיל 3) יצטרכו תמיד להוריד את הסכום הזה מהמשתנה השלישי במשוואה (תקציבים אחרים). ואכן כך.
הכסף למימון חוק חינוך חובה לילדי הרצליה פיתוח יבוא מקיצוץ רוחב מילדי (הורי יותר נכון) של קרית שמונה, באר שבע, דימונה, מעלות וכו'. כבר אתמול הודיעו על הפחתה באחוז של הנחה במס הכנסה לישובי הפרפריה שזכאים.

כמובן, פחות נעים לדבר על הצד השני על המטבע. אחרי שבקבוקי השמפניה נפתחו, מסיבות העיתונאים קוימו ואנחנו פה עם החישובים בגרוש האלו מנסים לקלקל את השמחה. נו נו נו. פרופ' עמי וולנסקי קרא לזה בשיעור אתמול "פער בשעונים"- השעונים של פוליטיקאים מתקתקים בקצב מהיר הרבה יותר משעונם של אנשי מקצוע- יש בחירות וצריך להציג תוצאות.




חבל רק, שכשמלבישים את התינוק החדש שנולד בבגדי פאר ויוקרה כדי להציגו לכל המשפחה, לא דואגים לשום דבר, פרט לבגדים ממותגים, כאמור, וזויות צילום נכונה.
הרי אחרי הכל, לכל תינוק כזה (או לכל חוק כזה) יהיו חיים משלו. אחרי החגיגות והשמפניות הוא צריך לגדול ולחיות...  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה