שילוב תקשוב במודל פיתוח תוכנית לימודים

במאה הקודמת הציע ראלף טיילר מודל לפיתוח תוכנית לימודים. ראלף טיילר (1950) עסק בשיטתיות בהבהרה, מיון, והגדרה של דרך ניסוח המטרות ואיפיוניהן, והדגיש את חשיבותן של המטרות החינוכיות להתפתחות תכנית הלימודים.טיילר טען, כי יש להקדיש מאמצים לעריכה ולניסוח מטרות משום שאלה הם הקריטריונים המכריעים בהכוונת כל יתר הפעילויות של מצע תכנית הלימודים.

על פי מודל זה קיימות 4 שאלות מנחות ומובילות המגדירות את השלבים בתהליך הפיתוח של כל תכנית לימודים.

1.    מטרות תוכנית הלימודים: מה הן המטרות חינוכיות אליהן צריך בית הספר לשאוף ולהשיג? 

      על פי טיילר, פיתוח של תכנית לימודים תחילתו בזיהוי והגדרת המטרות שאותן התכנית אמורה להשיג. התהליך ממשיך מתפתח ומתבסס על מטרות שהוגדרו מראש. יש להגדיר את המטלות בצורה ברורה על מנת שניתן יהיה להעריכן.
מטרת העל מתחלקת למטרות משנה העוסקות: בתלמיד, בחברה ובתחום הידע.

2.    התנסות חינוכית: מה הם התכנים ופעילויות ההוראה-למידה בהם צריך להתנסות על מנת להשיג את המטרות?

3.    ארגון ההתנסות החינוכית: כיצד לארגן את הניסיונות החינוכיים הללו בצורה יעילה?
לאחר יישום וביצוע הנסיונות החינוכיים וההתנסות על פי תוכנית הלימודים, יש להשיב על השאלה הרביעית:

4.    הערכה:כיצד אפשר לבדוק אם המטרות הושגו?

    

      עד לכאן מוצג מודל נפוץ מאוד לפיתוח תוכניות לימוד. היות והבלוג עוסק בחשיבה ביקורתית, השאלה שנשאלת היא כיצד נוכל, בעזרת תקשוב, לפתח את המודל ולהתאימו למאה ה 21?

    

      הלשב של הגדרת מטרות יכול להתבצע עכשיו בעזרת הרשת לסקירה של מטרות שהוגדרו לתוכניות מסוג זה: המורה הכותב את התוכנית לא לבד עוד- הוא יכול להיעזר בניסיון הנצבר בכל העולם: וזאת בלחיצת כפתור.

      בשלב ההתנסות החינוכית המחשב יכול לחולל פלאים. הוא מסוגל לתת מענה להטרוגניות בכיתה, להמחשת חומרים נלמדים, ליצירת עניין, מוטיבציה וסקרנות הילדים. הפוטנציאל הגלום  בשילוב התקשוב בההתנסות החינוכית הוא פשוט אדיר! ההתנסות יכולה להיעשות מבית הילד ואף לא בשעות הלימודים.

    

     וגם בנושא ההערכה- הכלים של התקשוב הם עוצמתיים מאוד: עבודות דיגיטאליות, שאלונים בגוגל דוקס שמופלחים אוטומטית הם רק כמה מכלי הערכה שהתקשוב מעמיד לרשות מורה.

    

      הסיכום שלי הוא: שילוב נכון של תקשוב במודל פדגוגי יוצר סינרגיה כשאחד ועוד אחד כבר לא שווה ל2, אלא לפחות ל 10!

    

     מקור: א.פרידלנדר, "תכנון, פיתוח ויישום תכניות לימודים" (האוניברסיטה הפתוחה,  קורס 10106).  אוחזר  ב-20 במרץ 2011 מתוך:  http://www.machon-tamir.co.il/