להלן כמה תובנות מהשיעורים האחרונים (ומרתקים עבורי) בקורס "מדעי החינוך במאה ה 21" עם פרופ' דוד חן. הילד אינו נולד "לוח חלק"- אלא הוא בעצם סוג של שילוב של תורשה (התפתחות ביולוגית בהקשר הגנטי) עם השפעת הסביבה.
אם כן, השפעת המורה על ילד היא חלק אחד בלבד מתוך פאזל שלם: גנטיקה, השפעת הסביבה בבית, חברים, טלויזיה ומחשב (איך לא) וגם מורה. אני מדגיש שוב, גם קצת המורה. והכוונה היא ל "גם" - לא נתנער מאחריות וגם ל "קצת" - ההשפעה של מורים היא מוגבלת.
אחת התיאוריות המשמעותיות ביותר שיכולה לסייע בהבנת תופעה זו היא התיאוריה הקוגניטיבית של ז'אן פיאז'ה - ביולוג שוויצרי שגילה את תורת ההתפתחות בשלבים. המהות בהקשר שלנו היא שמעל מחצית הלומדים לא מגיעים בהתפתחותם משלב האופרציות הקונקרטיות לשלב התפעולים הפורמאליים ולכן השימוש במרחב גדול יותר במיומנות חשיבה אינו מתאפשר להם כלל. כלומר, להרבה מאוד תלמידים קשה מאוד לחשוב על בעיות היפותטיות מופשטות מסיבות התפתחותיות.
סיכום: השפעת המורה על הילד היא חשובה וברוכה. אבל, בוא נזכור כולנו (משרד החינוך, מורים והורים)- השפעת המורה על הילד היא לא היחידה ולא כל יכולה! תיאום ציפיות פשוט...
ושוב, אל תבינו לא נכון - על המורים להשתדל ולנסות להיות מורים לחיים. אבל לא הכל בידם!
מקורות:
Piaget, J. (1967), Six psychological studies, New York: Doubleday
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה